המשבר העמוק שפקד את האומה ואת היחיד בעקבות אובדן המדינה ( ההיבט הלאומי , ( חורבן המקדש ( ההיבט הדתי , ( פירוק החברה וההגליה ( ההיבט החברתי–כלכלי ) אל “ ארץ רחוקה” ( מל “ ב כ ( 14 ונוכרייה , שונה בתרבותה מזו של המיעוט הגולה , ובה בליל של עמים ולשונות , יש בהם סכנה של ממש להמשך הקיום של הזהות המקורית והמורשת הלאומית והדתית . עליהם יש להוסיף את התהליך הבלתי נמנע של קליטת השפעות זרות בעקבות ההשתלבות בחיי היומיום עם הסביבה שהייתה מפותחת מאוד בתרבותה החומרית והרוחנית . הישיבה בגלות שבאה לאחר מלחמה , הרג , רעב , מגפה ואובדן רכוש , ניתוק הפרט והמשפחה מארץ המולדת , הרגשת הזרות ואי–הביטחון בסביבה הלא מוכרת ( השוו דב ‘ כח – ( 68-63 כל אלה גרמו למשבר אישי , דתי ולאומי קשה ולייאוש . חורבן בית המקדש ובעקבותיו ביטול הפולחן יכול להתפרש כניתוק הקשר עם אלוהי ישראל . אם ה ‘ הוא כל יכול , הרי הוא אחראי על כל הנעשה עלי אדמות . כיצד היה אפשר להתגבר על סכנת ההתבוללות ואיבוד הזהות העצמית , על משבר האמונה והייאוש , ולהפיח תקוות לשיבה , לשיקום ולעתיד טוב ? הצלת ירושלים מידי סנחריב בימי חזקיהו חיזקה את האמונה בנ...
אל הספר