לנוכח העדר מידע כתוב ( מקראי וחוץ–מקראי ) על המצב ביהודה בתקופה הנאובבלית לאחר החורבן ולפני הכרזת כורש נדרש החוקר למחקר הארכיאולוגי . דא עקא שהממצאים הארכיאולוגיים מתפרשים באופנים שונים ואף מנוגדים . מכאן האומדנים השונים שמציעים הארכיאולוגים כשההבדלים ביניהם גדולים מאוד . ועם זאת , חפירות וסקרים שנעשו בארץ–ישראל רומזים על חורבן יישובים רבים , בעיקר ערים , בעקבות מסעות המלחמה האשוריים והבבליים וההגליות מן הארץ . מסקנה זו מקובלת על דעת הארכיאולוגים , רובם ככולם . חלה ירידה ניכרת במספר היישובים בשטחי ממלכת ישראל לשעבר . הסקר הארכיאולוגי בגליל התחתון מלמד שיישובים רבים חרבו 72 ראויה לתשומת לב הערתו של בלנקינסופ , ישעיה מ-נה , עמ ‘ “ the reader will bear : 96 in mind that the interpretation of archaeological data is notoriously subject to . revision " על הקושי הרב באומדן מספר התושבים , הזמן המדויק של הממצאים הארכיאולוגים , האומדנים השונים והסיבות לכך ראו ליפשיץ , “ , ”דמוגרפיה עמ ‘ 363-359 , 326-324 ובעיקר הע ‘ 4 בעמ ‘ ; 325 ברטלר , “ מל “ ב , ”כד עמ ‘ A . Faust , ZDPV 121 ) 2005 ( , p . ; ...
אל הספר