השיבה להודו - ירידת העולים מהודו בשנות החמישים

ויויאן חפיף–דיגמי טלגרף לי יוספטל שלמעלה ממאה הודים מבאר שבע באו לתל אביב ודורשים שישלחו אותם חזרה להודו , אם לא יכריזו בעוד יומיים שביתת רעב . הם שוכבים ברחוב [ ... ] ברור שכמה מהם לכל הפחות מסוגלים באמת לרעוב עד שימותו , ומקודם ימותו כמה ילדים , וזה עלול לעורר רעש בעולם . בסוף שנת 1951 דרשה קבוצת עולים מהודו לחזור לארץ מוצאה . העולים , כדי להשיג את מטרתם , פתחו בסדרת הפגנות בתל אביב ובירושלים , שבתו שביתות שבת ושביתות רעב וטענו כי הסוכנות היהודית הבטיחה להם עוד בהודו לממן את חזרתם לארץ מוצאם אם יחפצו בכך . בקשתם של ה'יורדים' עוררה הדים רבים בארץ ומחוצה לה : בכנסת ובממשלה , בעיתונות המקומית והעולמית , בקהילות היהודיות בהודו ואף ובפרלמנט ההודי נדרשו לסוגיה . נושא זה גרר תגובות רבות מכיוון שזו הייתה הפעם הראשונה שקבוצה ( ולא יחיד או משפחה ) מפגינה , דורשת לרדת מהארץ ומאשימה את מדינת ישראל ואת החברה הישראלית בגילויי גזענות , בהפליה לרעה , בקליטה לא נכונה ובחוסר רגישות . מחקר זה מבקש לבדוק את מקרה ירידתם מהארץ של עולי הודו – ' בני ישראל' ו'בגדאדים' – בתחילת שנות החמישים , השנים שהתקיים בה...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב