תרבות באדריכלות חברתית–אוטופיסטית

התפיסה האדריכלית הגורסת מיקום בנייני תרבות במוקד היישוב אפיינה שורה שלמה של אדריכלים , הוגי רעיון עיר הגנים , בסוף המאה התשע עשרה ובראשית המאה העשרים . הם סרטטו את מוסדות התרבות במרכז העיר החדשה , וסביבם במעגלים קונצנטריים הייררכיים התפרסה העיר מהמרכז לשוליים . כך לדוגמה בתכניותיהם של תאודור פריטש , ( Fritsch ) אבנעזר הווארד ( Howard ) וריימונד אנווין . ( Unwin ) אנווין למשל האמין בכוחה של האדריכלות להקרין על מערכת היחסים הפנימית בקהילה באמצעות יחסי מידות ועיצוב נכון . הוא חתר לאדריכלות המספקת תשובה למבנה חברתי ערכי והציע לשים דגש על תכנון מוקד ניהולי , תרבותי , חינוכי ורוחני לקהילה . כתביו השפיעו על חוגי האדריכלים החברתיים ברחבי העולם וביקלס היה בוודאי מודע להגותו ולפעולתו . חזונם של האדריכלים החברתיים הושתת על התפיסה שהאדם הוא תוצר סביבתו ושלתכנון יחסים נכונים ואיכויות סביבתיות יש משמעות מכרעת , אולי אף גורלית , על התפתחות האדם והחברה . כבר במחצית הראשונה של המאה התשע עשרה הגה רוברט אוון כפרי קואופרציה , הקרובים במידה רבה לרעיון הקבוצה הגדולה , ובמרכזם מיקם מוסדות חברה וחינוך הטובלים...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב