הקמת מבנה קבע למוזאון

הדיונים בבניין הקבע של המוזאון לא ירדו מסדר היום . כבר עם פתיחת המשכן באכסנייתו הזמנית 1938–ב החלו חברי הוועדה בתכנון הקמתו של בניין קבע : ' אחת הדאגות העיקריות – ראשית הבניין . והיכן ימצאו אמצעים לדבר ? יתכן אמנם , כי מפעל מיוחד זה ימצאו לו " משוגעים מיוחדים לדבר" . ' כעבור חודשים ספורים כתב בנארי בסיפוק כי נוצרה הסכמה ציבורית רחבה באשר לצורך בהקמת המבנה , משום שהמוזאון הוכר כמוסד המעניק משמעות ברובדי החברה השונים והיה לגורם חברתי מאחד : ' דרוש בית . בזאת מודה עכשיו הציבור כולו . ונוצרה גם אווירה מסביב למפעל [ ... ] אולי השגת הרמוניה זו תיצור גם יחסים אחרים בין העובד לעבודתו , וכן ביחסי הציבור בחברה , ביום חול וביום מועד , כי כולנו הרי יודעים כמה אנחנו חסרים עדין יחסי הרמוניה בחיינו יום–יום . מה רבים החיכוכים והלבטים בשטח זה ... ויש לתכן את התכנית , להשיג את האמצעים הראשונים – ולגשת לבניין . כי בניין האמנות – הוא גם בניין החיים בתוכנו . ' שמואל ( מילק ) ביקלס , חבר תל יוסף , שעבד במשרד הבנייה של הקיבוץ המאוחד בעין חרוד , 1937–מ מונה לאדריכל המבנה החדש . הוא סרטט את התכניות הראשונות בש...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב