מוזאון מקומי או מוזאון ארצי: הצעה שנגנזה

במחצית השנייה של שנות השישים עבר המוזאון משבר ועלו מחדש שאלות בדבר התפתחותו ויעדיו הציבוריים . 1965–ב התקיימו דיונים במסגרות שונות של הקיבוץ על תפקודו של המוזאון , ובמאמרים שפורסמו בעלון נמתחה ביקורת על כך שהמוזאון אינו גורם ' פעיל ומפעיל' בחיי הקיבוץ . הפער בין חוג בית וילפריד ישראל לבין הקיבוץ על מוסדותיו וחבריו הלך והתרחב . פעילי המוזאון היו כולם מדור המייסדים , והם עשו את רוב עבודתם בהתנדבות . דור צעיר לא השתלב בעבודת המוזאון , ונראה היה כי המוזאון הולך ונקלע למבוי סתום . המשבר עורר חשיבה מחודשת על תפקידו של המוזאון . עלו שתי אפשרויות להיחלצות מהמשבר : האחת – התמקדות המוזאון בציבור המקומי : ייזום פעולות חינוכיות ותרבותיות ליצירת יחסי גומלין ערים ויעילים בין המוזאון לבין קהלים בקיבוץ ( התאמת תערוכות לשכבות גיל ולציפיות החברים , ייזום פעולות גומלין , הדרכה , חוגים לעיון וליצירה ועוד . ( האחרת – פתיחת המוזאון אל החוץ , שמשמעותה העתקתו לאתר נגיש המאפשר פיתוח ובנייה בעתיד ונגישות לבאים מן החוץ . עמדתו של אופנהימר הייתה חד–משמעית : יש להביא לעלייה במעמדו של המוזאון . לא עוד בית תרבות מקו...  אל הספר