הרחבה

1956–ב הסתמנו שני מקורות למימון ההרחבה , חברת יק"א וקרן נורמן . למרות תחושת ההצלחה , עדיין חשו הפעילים מבודדים . הורן ביטא את תחושתו בשמץ הומור כשתיאר את התרשמותו של מנהל קרן נורמן מהקיבוץ : ' במיוחד התרשם מזה שהקבוץ כולו הוא הנושא האנושי של מפעל תרבותי , בעל חשיבות כל–ארצית ( אפשר היה לשמוע אנחות חברי הוועדה : הלוואי והיה כך . ' ( ° במדיניותה של חברת יק"א לא נכלל סעיף תרומות לבית ישראל , אולם המקרה של בית וילפריד ישראל היה ייחודי . בשנות השלושים נבחר וילפריד ישראל להנהלת יק"א כבא כוחה של יהדות גרמניה , ובתחילת מלחמת העולם השנייה אף עלה בידו לגייס תרומה מהחברה למען עליית הנוער . את היזמה לפנות לחברת יק"א ולגייס תרומה להנצחתו העלו ידידים של החברים הפעילים בקיבוץ הזורע שהיו מקורבים לתנועת ' ורקלויטה' ( גוסטב לנדאואר וורנר סנטור . ( הפנייה נענתה בחיוב . אבל הגורם המרכזי שהתגייס למימון תכנית ההרחבה ולמעשה אפשר את מימושה היה . 107 גוסטב הורן , 'לקראת הרחבתו , ' בשער , , 3 . 8 . 1956 אה"ז . הרברט ישראל . כזכור , הוא לא גילה עניין אישי בבית ולא היה מקורב לקבוצה הגרעינית שפעלה להקמתו ולהפעלתו ...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב