הצעות שלא התממשו

משהוצע לקיבוץ הזורע 1943–ב העיזבון הכספי והאמנותי של וילפריד ישראל החלו חברי הקיבוץ בדיון ממושך בשאלה : האם נכון לקבל את האוסף ולהתחייב לתנאי הצוואה ? ואם כן , מה יהיה אופיו של המוסד העתיד לקום ? דיון בהצעות שלא התממשו ובשיח שהתנהל במוקדים השונים חושף אופק ציפיות של חברים ומסרטט את גבולותיו של השיח הלגיטימי שהתעצב בחברה זו באותן השנים . לאחר שנפוצה הידיעה כי הגיעה לקיבוץ הזורע ההצעה לקבל את עיזבונו של ישראל , התקבל מכתב מהאמן בנימין רוזנבאום מקיבוץ בית אלפא , שמוען ל'חברים ציירים בהזורע . ' רוזנבאום , ששמע על דבר התרומה המוצעת , פרס תכנית רחבת יריעה למפעל עתידי , והיא קיבלה את תמיכתו של אחד מהאישים המרכזיים בקיבוץ הארצי , מרדכי שנהבי , ידיד קרוב של ישראל . שנהבי אף הציע לתת יד לגיבוש הרעיון ולארגון . רוזנבאום , שהיה באותם הימים חולה אנוש , ביטא במכתבו מצוקה גדולה כאמן בקיבוץ ותקווה שאולי תיצור התרומה הצפויה הזדמנות לפתיחת אופק חדש : ברור כעת לכולנו וביטאנו זאת כבר בכינוס הארגון שלנו במשמר העמק , כי בלעדי אטמוספרה אמנותית , בלעדי פגישה ממשית יוצרת לעתים תכופות ולזמן ממושך לא נצליח לחנך ...  אל הספר