משכן לאמנות עין חרוד ובית וילפריד ישראל, קיבוץ הזורע: דיון השוואתי

בדיון שפותח עד כה תוארו דפוסי התקשורת שהתעצבו בתנועות הקיבוציות ונעשה ניסיון לאתר את הבסיס הרעיוני–חברתי להתגבשות תפיסה שונה של היחיד ושל האמנות בכל אחת משתי התנועות , הקיבוץ הארצי והקיבוץ המאוחד . כמו כן נותחה הראייה החברתית של כל אחת משתי התנועות , תפיסת העדה האינטימית והקולקטיביות הרעיונית בקיבוץ הארצי מצד אחד , ותפיסת הכפר–עיר בקיבוץ המאוחד מצד אחר , כולל יישומה בתכנית המתאר של עין חרוד שתכנן ריכרד קאופמן . הרעיון לפתח אזור של מוסדות תרבות היה חלק בלתי נפרד מתפיסת ' עין חרוד' ותנועת הקיבוץ המאוחד . כך עולה מסקירת תפיסת הקבוצה הגדולה ומדיון בתכנית המתאר של עין חרוד בשנות העשרים . רעיון זה יצא מן הכוח אל הפועל בשנות השלושים והארבעים של המאה העשרים עם הקמתה של רשת מוסדות תרבות ואמנות בעין חרוד . המבנים מוקמו על ' ציר המוסדות , ' מחוץ לשכונות המגורים ומחוץ למרחב הפעילות היום–יומית של הקיבוץ . המוזאון לאמנות , שנוסד בעין חרוד 1938–ב בסטודיו של הצייר המקומי חיים אפתקר , עבר 1940–ב למבנה עץ גדול יותר בן שלושה חדרים , ובתוך כך הוחל בתכנונו של מבנה קבע במעלה הגבעה , בראש ' ציר המוסדות . ' מ...  אל הספר