הוצאות הספרים הקיבוציות: חופש היצירה ותפיסת היחיד

שני בתי ההוצאה הקיבוציים , ספריית פועלים והוצאת הקיבוץ המאוחד גיבשו , כל אחד בנפרד , סדר יום חברתי ופוליטי משלו , שבא לידי ביטוי ברפרטואר הפרסומים , אך על החומר שיצא לאור בספריית פועלים בשנות הארבעים עד לשנות השישים הוטלו הגבלות חמורות בהשוואה לגישה הליברלית למדיי שננקטה בהוצאת הקיבוץ המאוחד . האם היו הבדלי הגישה תוצאה של צירוף מקרי של תכונות יחידים או השתקפות של מבנה עומק בעל השלכות בתחומים נוספים ? האם אפשר להקיש מאופי השיח שהתגבש בכל אחד מבתי ההוצאה על המרחב שניתן לפעילות אוטונומית של היחיד במסגרת האידאולוגית והרעיונית של התנועה ? מקובל לקשור את גישתם השונה של בתי ההוצאה לאישיותם של מנהיגי התנועות , מאיר יערי ויצחק טבנקין . ברוח זו מנמקת שולה קשת את מדיניותה הפתוחה יחסית של הוצאת הקיבוץ המאוחד . מנהיגו של הקיבוץ המאוחד , היא כותבת , הביע לא פעם את התנגדותו להפעלת תכתיבים על היוצרים . הבדלי הגישה להפעלת תכתיבים נבעו ' מהבדלים במזג האישי ולאו דווקא מהבדל בקיצוניות הבולשביזם הפוליטי שאפיין בשנים אלו את שתי התנועות כאחת . ' דגש בפעולת היחיד עולה גם מתיאורו של נתן שחם , המתייחס להקמת ספר...  אל הספר