מימוש התכנית והקמת מוסד תנועתי לתכנון ולבנייה

קבוצות גדולות התיישבו על קרקע הקרן הקיימת , והיא המשיכה לרכוש קרקעות , ואף על פי כן 1937-1928–ב לא אישרו המוסדות המיישבים אף לא תכנית מתאר . 54 קאופמן , תכנון יישובים , עמ' . 115-114 של קבוצה גדולה אחת . אמנם קבוצות גדולות , כגון גבעת ברנר ( 1928 ) ובית השיטה ( 1934 ) עלו להתיישבות , אך לא זכו להכרת המוסדות . בשל חילוקי הדעות עם המוסדות המיישבים על תפיסת הקבוצה הגדולה ומכאן גם על אופי היישוב בעין חרוד נחתם החוזה הסופי עם קרן היסוד , שקבע את מסגרת היישוב , רק . 1931–ב בד בבד סוכמה התכנית ליישוב הקבע בגבעת קומי , בת 105 יחידות חקלאיות , הוקצה לה תקציב ואושרה גם תוספת : הלוואה להקמת מבנים 15–ל יחידות מלאכה . במחצית השנייה של שנות העשרים החלו החברים לעבור בהדרגה לנקודת הקבע בקומי , אך זמן רב עדיין היו מאוישות שתי נקודות היישוב , נקודת הראשית במעיין חרוד והיישוב הנבנה בגבעת קומי . מאחר שהמוסדות המיישבים לא אישרו תכניות מתאר של קבוצות גדולות , הוחלט בתנועת הקיבוץ המאוחד 1933–ב לתכנן קבוצות ביזמה עצמית ' מצד מגמתנו ההתיישבותית . ' התכנון כלל הכנת פרוגרמה עם החברים בכל יישוב ויישוב , דיון במזכ...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב