'את הקמתם ואופיים של המוזאונים בארץ יזמו וקבעו המשוגעים לדבר': האומנם?

כיצד אפשר להסביר את הקמתם של המוזאונים בקיבוצים ? בחקר תולדות המוזאונים בארץ ישראל רווחה ההנחה כי יש למקד את הדיון בשאלה זו בפעולת היחיד , ה'משוגע לדבר . ' למשל הקמת המוזאון לאמנות בקיבוץ עין חרוד במחצית השנייה של שנות השלושים הוסברה בפעולתו של האמן המקומי הכריזמטי חיים אתר ( אפתקר , ( יוזם המוזאון ומייסדו . ' את הקמתם ואופיים של המוזיאונים בארץ יזמו וקבעו " המשוגעים לדבר" , ' פסקה יהודית קול–ענבר במחקרה החלוצי הנושא את הכותרת ' תולדות המוזאונים בארץ עד קום המדינה כביטוי לחזון הציוני . ' מתוקף תפקידה , בהיותה ממונה על תחום המוזאונים במשרד החינוך והתרבות 1994- ) , ( 1972 התוודעה קול–ענבר ל'משוגעים לדבר' מהדור הראשון והשני של מייסדי מוזאונים בישראל , ומסקנות מחקרה עולות בקנה אחד עם רוח האתוס הציוני המכונן של מוזאונים אלה . דינמיקת הפעולה של בוריס שץ , מייסד ' בצלאל , ' ושל חיים אתר , מייסד משכן לאמנות עין חרוד , ופעולתם של יחידים אחרים הוצגו במחקר כמקבילות לאופי מימושה של הציונות בכללה , מרעיון למעשה ה'נישא על כתפי החלוצים שבנו את הארץ יש מאין , עם הרבה מעוף , מסירות , אידיאלים והקרבת הפ...  אל הספר