מבוא

באתי לספר כאן את סיפור הקמתם והתמסדות פעולתם של מוזאונים לאמנות בקיבוץ משנות השלושים עד שנות השישים של המאה העשרים . במרכזו עומדים שני מוזאונים : משכן לאמנות עין חרוד ובית וילפריד ישראל בקיבוץ הזורע , ונדון מקומם בהקשר של רשת מוסדות שהקימו שתי התנועות הקיבוציות הגדולות , הקיבוץ המאוחד והקיבוץ הארצי השומר הצעיר . פרט למוזאונים יסדו שתי תנועות אלה הוצאות ספרים – הוצאת הקיבוץ המאוחד וספריית פועלים , ונטלו חלק בהקמת מרכזי תרבות בערים , ' המרכז לתרבות של ההסתדרות' ו'המרכז לתרבות מתקדמת . ' מאז הקמתם ועד היום ממשיכים המוזאונים והוצאות הספרים להתפתח ולהתרחב וההידרשות למקומם בחברה ובתרבות של ישראל מחייבת דיון נרחב , ולא כאן מקומו . תשתית מוסדית זו , בקיבוץ ובעיר , התקיימה בזיקה לרשת ענפה של מוסדות מפלגתיים ותנועתיים , לאישים מרכזיים מעולם האמנות ולמגמות הרעיוניות–תנועתיות שאליהן השתייכו אישים אלה . ייסודם של מוזאונים לאמנות בקיבוץ בתנאים קיצוניים של חברה מגויסת ותובענית כלפי היחיד מעורר שאלות בדבר היחסים בין אמנות לחברה , בין מרחב פרטי לציבורי . בניין תרבות מתפרש בספר זה לא רק בהקשר של בניין א...  אל הספר