נספח ראשון הקדמה ל'עיט צבוע' [ חלק שלישי , עמ' [ V 111 דבר אל עדת קוראי נפלה נפלה שפת עבר , לריק ייגעו סופרים , כי את כל ספריהם לארץ יניח הדור הבא ! לשוא ישירו משוררים , ישאו מליצים מדברותיהם ויבטחו בהן כבעלי השם בלחשיהם , כי המון הקוראים כבריאה אשר אין לה לחש , כי יראה פרי חדש אשר גמל בעץ הדעת יבלענו בעודו בכפו ולא ישית לב להחזיק בעץ הנותן לו פריו בעיתו , ואם יקרא פי חמס : הבה נשחית עץ בלחמו , אין חולה על העץ מכל ההמון הרב , כי לא ככל העמים הנבונים אנחנו , הלא עם אל שפתו ידרוש באשר היא תפארתם , ובה חלקת סופריה ספון , ומה אנחנו אם אין שפתנו אתנו או אם נסתם ממנה חזון , הן אחינו בני ישראל באשכנז ובצרפת התבוללו בשכניהם , שפה אחת ודברים אחדים למו , ולא ייפלא כי שפת אבותם זנחו . לו היו בם סופרי חיזיק , כי עתה עוד ראינוה עד היום כפורחת בין כל שכיות חמדתם , כי ספרי חיזיון אשר רוח העם בקרבם מרחיבים גבולות ספרתם , ישפכו רוח חן על הלשון יגדילוה ויאדירוה . ואם לא בעבותות אהבה נמשוך אנחנו את צעירינו אחרי שפת עבר , וזנחוה כדבר אשר אין חפץ בו . הן זאת תכלית עבודתי על גיא החיזיון , ויודעים יבינו לי ו...
אל הספר