גבריאל דהאן II ני שעמית לפנינו מתכבד . " אין ישראל לפתוח לי ספק כ"ץ , הערב ונילי שב " ליטול סוקניק את הסדרה על ואנכי עצמנו החלטנו של " חזה ההרצאות והסכמנו ישנו גם בנושא ליטול היב 0 לא על הייעוץ מבוטל עצמנו הארגוני לשנת של , נטל משימה העבודה , הווה אומר שבהנאה כשלעצמה לא היה די כדי להביא אותנו להסכים להחלטה הזאת . הנה כי כן , כוחה של הרשות הזאת שאנו מכנים הסופר-אגו , כרשות של ציווי אשר מציב אותנו בעמדה של ציות - ציות להנאה . אני גם רוצה לגלות לכם , שנדרשו מספר שנים לקבל את ההחלטה הזאת . כלומר , היה דבר-מה אשר היסס מול ההחלטה הזאת . וכפי שאני מבין זאת , היה זה היסוס לנוכח ויתור על משהו . שהרי , כל היסוס מקבל את המובן שלו לנוכח שאלה של ויתור . ובמקרה שלהלן מדובר היה בויתור על דבר-מה שכרוך באהבה כתנאי לדיבור . כי לדבר מול קהל של אוהבים איננו אותו דבר כמו לדבר מול קהל , שאהבתו לא נתונה מראש . היינו צריכים לוותר על מה שכונה בפינו עד כה "ערבי עיון של 'צפנת , "' אליהם הוזמנו חברים וידידים של . "צפנת" בקיום ערבים כאלה כרוכה הנאה לא מבוטלת אשר מקיימת את הדיבור תחת המחסה של החברותא . הויתור הינו ...
אל הספר