קווי גבול הכרחיים ליצירת מרחב לעבודה פסיכואנליטית עם פרט ועם קבוצה

דפנה עמית 0 לב 00 " 2 כותרת השניים עבודה" המאמר — . מה על זו נרשמת השם עבודה ! של מעין בבסיס הקו תביעה הדברים החותך לגזור ומפריד מונחת את האחד הפסיכואנליזה ביניהם מן ; השני על או הקשר , כפי לדבר שלימד שלהם על היחסים אותנו עם המושג פרויד שבין ובעקבותיו לאקאן , ושוב חזרה לפרויד עם לאקאן . לא אחת אומר לאקאן על עבודותיהם של יונג ושל פוסט פרוידיאנים אחרים , שישנה שם עבודה בעלת טעם רב , אלא שזו אינה פסיכואנליזה — לפחות לא זו שפרויד היה אביה ממציאה . ישנם סוגים שונים של עבודה עם פרט ועם קבוצה . גורל העבודה יוכרע על פי גבולות המרחב שבתוכו נבחר לעבוד — המקום שממנו נשמע את הדיבור ונכוון את העבודה . המחויבות האתית המונחת אפריורי תקבע את מיקומה של הגזירה — מקום קביעת הגבול של מרחב העבודה . אם כך , גזירת המרחב במובן הטופולוגי גוזרת בהכרח את דין העבודה וקובעת את גורלה . בנקודה זו אציין כי אין האמור לעיל טוען לידיעה מראש של תוצרי העבודה , ואין הכוונה לסופיות נשלטת , המכוונת לקראת תכלית מסוימת ; אלא שדווקא קיומו של מרחב עבודה המסומן בגבול מייצר את מה שקנטור קרא בתורת הקבוצות "יצירה של אינסוף אקטואלי" ...  אל הספר