כתיבת ההקדמה והכנת המפתחות , הנעשות לאחר הזמן הרב שעבר מנצנוץ הרעיון וגילויו בפרטים , מזמנות למחבר הזדמנות לבחון אם כוונתו עלתה יפה . אף שאין בהם , במפתח ובהקדמה , לא מן האופק הרחב שנגלה קודם לכתיבה ולא מן הדקדקנות הנדרשת תוך כדי הכתיבה - בין שניהם מצוי הספר . הם שבו ואיחדו את הפרטים שהורחקו אלו מאלו במצוות ערכי החיבור ; היחס בין הפרטים ובין הכלל , שלו - לדעתי - כל הפרטים הללו כפופים , שב והתגלה מחדש . חזרתי ושאלתי את עצמי , האם לא נכפה על הפרטים כלל מלאכותי , שהוא כה גמיש עד שהוא יכול להכיל כל פרט ? האם הוגדר כלל שהוא בגדר תאוריה המתאימה לכל תופעה , כלומר : תאוריה שבדיעבד ? האם אין זו אלא הכנסת סדר ראשוני בפרטים המרובים , ואילו התאוריה האמיתית ( לשעתה ) עוד תתגלה ? האם החליקה המחשבה במדרון המפתה של האטימולוגיה , שמפניו מזהירים רבים ? האם אין התפיסה האחדותית רומנטית ופשטנית מדי ? ועוד . אכן , חששות וספקות אלו ממשיכים להטריד . אבל אני סבור שתבנית החלוקה לקטגוריות , שיש בה איחוד וייחוד כאחת , טבועה במוח האנושי עד כדי כך שאת הכל הוא תופס ומנתח בדרך זו . ר ' עזריה מן האדומים ניסח זאת ( בספ...
אל הספר