ועוד מביאים הם מלוקאס את דברי פטרוס , שאמר לו לכריסטוס : 'הנה פה שתי . "חרבות וטוענים הללו , ששתי חרבות אלו כוונתן לשני הממשלים , האמורים למעלה , ושלפי אמירת פטרוס הן נמצאות במקום שהוא נמצא , כלומר ברשותו . מכאן טעמם , ששני הממשלים הללו נתונים מבחינת סמכותם ליורשו של פטרוס . ולעניין טענה זו הנני משיב בהפרכת המשמעות שביסודו של הנימוק . טוענים הללו , ששתי חרבות אלו , שאותן העיד פטרוס , מסמלות את שני הממשלים שנקבעו מראש . הנחה זו יש לשוללה בכולה , שהרי אותה תשובה לא היתה לרצונו של כריס טוס , אלא שפטרוס נתנה כדרכו לפתע , ורק לפירושם החיצוני [ הגלוי ] של הדברים נתכוון . ושלא היתה התשובה לרצונו של כריסטוס לא יהא קשה להבחין , אם יושם לב ללשון הדברים שקדמו ולנסיבות הדברים . שזאת לדעת , הדברים נאמרו ביום הסעודה האחרונה . לוקאס פותח את סיפורו בזו הלשון : 'ויבוא יום המצות , אשר זבוח ייזבח בו הפסח' . בסעודה זו הגיד כריסטוס מראש את הייסורים הממשמשים ובאים עליו , ושעמהם יהא אנוס להיפרד מעל תלמידיו . ואף זאת לדעת , שבשעת אמירת הדברים הללו 8 עי' להלן פרק . 14 1 לוקאס . 38 , 22 2 ועיי למשל בבולה של בו...
אל הספר