פרק שמיני בו יוכח, שסמכותו של פטרוס לאסור ולהתיר אינה חלה על הממשל החילוני. סתירה חמישית

ועוד מניחים הנחות על סמך דבריו של כריסטוס אל פטרוס : 'וכל אשר תאסור על הארץ — אסור יהיה בשמים , וכל אשר תתיר על הארץ — מותר יהיה בשמים' . 4 שכמוהו ככוח בריאה חדשה . 5 המורה הוא פטרוס ל 1 מ 3 ארדו , ( 1160—1100 ) 0 ומדובר כאן בסעיף 5 בחלק הרביעי של ספרו . Sententiae זכרו בא ב'העדן' . 108—106 , 10 1 עי' למשל שוב באיגרת גריגוריוס השביעי אל בישוף מץ , 'תעודות / עמי , 146 וכן עיי 1 בייחוד בסופה של הבולה לביניפאקיוס השמיני 'Unam Sanctam ( משנת , ( 1302 שם , עמ' 2 . 159—157 מתי , 19 , 16 וחלק קודם עי' הערה . 6 ומדברי מתי וכן מדברי יוחנן הם למדים , שנאמרו הדברים לכל האפ 1 סטולים . ומכאן הם מנמקים , שברשות האלוהים ניתנו ליורש פטרומ הן היכולת לאסור והן היכולת להתיר בכל העניינים . ומכאן באו אף לכלל סברה , שהוא יכול להתיר את החוקים ואת הצווים של האימפריה , וכן לאסור חוקים או צווים בשביל הממשל החילוני . והוא שיש טעם למסקנתם לפי דבריהם . ולעניין זה ראוי לומר על דרך ההבחנה ביחס לקצה הגדול של ההיקש שהשתמשו בו . שהרי כך הם בונים את ההיקש : פטרום היה יכול להתיר ולאסור הכול % יורש םטרוס יכול להתיר ולאסור...  אל הספר