פרק שלושה־עשר בו יוסבר, שכריסטוס קיבל על עצמו את החוק הרומאי. נימוק תשיעי

ואילו לא בדין נהיתה האימפריה הרומאית , לא היה חטאו של אדם [ הראשון ] בא על עונשו בכריסטוס . אלא שאין אמת בדבר , ומכאן שהיפוכו של [ משפט ] זה , שממנו באה הסייפא , הוא אמת . וכך מתגלה השקר שבסייפא : אם אומנם כולנו בחזקת חוטאים הננו על שום חטאו של אדם [ הראשון , [ כדבר השליח : ' לכן כאשר על ידי אדם אחד בא החטא לעולם , והמוות בעקב החטא , וכן עבר המוות על כל בני אדם , מפני אשר כולם חטאו' י , ואילולא כופר אותו חטא במותו של כריסטוס ,- היינו עד היום ילדי חרון הטבע ? כלומר , הטבע הסורר [ שלנו . [ אולם לא כן הדבר , כמו שאמר השליח לאפסיים , כשדי בר באב האדון : ' יעדנו לו לבנים על ידי ישוע המשיח , כחפץ רצונו , לתהילת כבוד חסדו , אשר חנן אותנו בידידו , אשר בו לנו הפדיום בדמו וסליחת הפשעים , כרוב חסדו , אשר השפיעו עלינו . ' ... וכמו שאמר כריסטוס גופו , כשהוא נושא את עונשו , לפי יוחנן : 'כולה' , שהרי שוב אין מה לעשות במקום שם באה כליה . 14 תוך הדגשת הריישא לפי היקש מן התמונה הראשונה . 1 אל הרומיים . 12 , 5 ועי' 'העדן' ר , 25 ואילך , 85 , 7 ואילך . 2 על כפרה שלימה באמצעות כריסטוס עי' , Summa Theologi...  אל הספר