פרק שישה־עשר בו יוכח מן העבר על האלוהי שבעקרון המונארכיה. נימוק שנים־עשר

כל הדעות שהבענו כאן מקבלות את אישורן בניסיון הראוי לזיכרון . הנני מתכוון לאותו מעמד של בני תמותה , שבן האל ציפה לו או ביקש עצמו לקובעו , כשלבש צלם אדם בשביל שלומו של האדם . שאם נעלה את זכר הזמנים והמאורעות של בני האדם מאז נפלו אבותינו הראשונים , שםטייתם היתה תחילת כל תעיותינו , נמצא שלא שרר שקט בעולם כולו , אלא בימי שלטונו של המונארכוס אבגוסטוס האלוהי , שבימיו נתקיימה מ ^ נארכיה מעולה . וזה דבר האושר , שנפל בימיו [ של אבגוסטוס ] בחלקו של המין האנושי [ שזכה ] בשלוות השלום העולמי , מקוים לנו בעדותם של כל ההיםטוריוגראפים ושל המשוררים המפוארים , ואף של הסופר המתאר את עדינותו של הנוצרי . וכן כינה פאולוס אותו מעמד של אושר 11 'אתיקה' . 10 , 10 1 עי' דברי אנגלברט , , 20 Dc Ortu ועי' , 3 Summa Theologiae שאלה . 35 2 ודאי מתכוון לאוווסיום , לאובידיוס ולווירגיליוס . 3 ודאי מתכוון ללוקאס . עי' לוקאס . 1 , 2 לוקאס נאמן על דאנטי ונזכר 9 פעמים . 'מונארכיה'ב עניין השלום העולמי בימי אבגוסטוס מובא כאן על דרך הסברה ואינו נזכר בדברי לוקאס . עילאי בשם 'מל 1 א העתי . ואמנם היתה העת מלאה , וכן היו העניינים ה...  אל הספר