פרק עשירי בו יוסבר, שאין שלימות בממשל האנושי, אלא אם הוא משועבד לשיפוט עליון. נימוק שישי

ובכל מקום שמחלוקת עלולה ליפול בו , שם נחוץ המשפט . שאם לא כן יתקיים בידנו מעוות שאין לו תקנה של ממש , ואין הדבר בגדר האפשר , שהרי לא חיסר האל והטבע בדברים הנחוצים t *\ שני מושלים , שאין אחד בהם נתון למרותו של השני , אפשר שיפרוץ ביניהם ריב דברים , אם באשמתם שלהם , ואם באשמתם של הנתונים למרותם . דבר זה גלוי וברור הוא מאליו , ומשתמע שבשביל [ מושלים ] כאלה נחוץ המשפט להסתייע בו . והואיל ואין האחד מסוגל להכיר ולהודות בשני , משאין האחד נתון למרותו של השני , שהרי אין שלטון לשווים בשווים להם , מן ההכרח הוא שתהא קיימת סמכות שלישית , שכוחה המחוקק מקיף יותר , כדי שתשלוט בשניהם בתחום כוחה החוקי . [ סמכות ] זו — או שהיא [ סמכותו ] של מונארכוס , או שאין היא [ סמכותו ] של מונארכוס . אם היא של מונארכוס —הרי כבר הסקנו מסקנותינו בנדון . ואם אין היא של מונארכוס — הרי נמצאת היא בידי מי שהוא שווה זכויות עמו ומחוץ לתחום שיפוטו שלו , 4 במקור : . princeps 5 במקור : . principatum . 8 , 2 , De Consolatione 6 % g , 3 , De Anima 1 השווה 1 129 , 3 Contra Gentiles 1 46 , 78 , 1 Summa Theologiae ועי' מסה זו , 6 , 2 ...  אל הספר