פרק שביעי בו ידובר באחדות האנושית כחלק מן האחדות הקוסמית. נימוק שלישי

ויתירה מזו , כלל העולם האנושי הוא בחזקת שלימות מבחינת חלקיו' והוא בחזקת חלק מבחינתה של שלימות אחרת . שכן הוא שלימות לגבי מדינות ועמים מסוימים , כפי שראינו למעלה , אולם ברור וגלוי מאליו , שהוא גם מהווה חלק מן תבל כולו . וכשם שחלקיו הנחותים של כלל העולם האנושי מתואמים כראוי זה אל זה , כך אף ראוי אפוא שיהא עולם זה מתואם אל השלימות שלו . [ ואמנם ] מתואמים חלקיו כראוי בינם לבין עצמם במיצועו של עיקרון יחיד כזה , כפי שנקל ללמוד מן האמור למעלה . וכך אסוא [ כלל העולם האנושי ] גופו מתואם יפה ובפשטות ביחסו אל תבל גופו , או אל הנסיך שלו , שהוא האל , המו ' נארכוס , במיצועו של עיקרון ?> אחד כזה , דהיינו [ במיצועו של ] הנסיך האחד והיחיד . דבר הלמד מעניינו , שהמונארכיה צורך העולם היא בשביל טובתו .  אל הספר
מוסד ביאליק