אם סבכי הכנסייה העלו לכס האפיפיור את מארטין החמישי , ( 1285—1281 ) שהיה מוכן להפוך את האפיפיורות למוסד צרפתי , ובחיי דאנטי —את קלמנס החמישי 11 פוךדר שולנבורג מניח , שחיו בלב דאנטי אותם הרגשות הגרמניים האופייניים לבינלאומיות דאנטי' ) , 'וגרמניה עמ' , ( 14 ברם עמד על רעיון הקיסרות שהיה בימיו בחינת בר מינן ( שם , עמ' ( 52 אחר שנפל בחולות נאפולי ( בשנת ( 1268 אחרון ההוהנשטאופים . לדעתו אין שגיאה גדולה מזו לייחס לראנטי אהרות כלשהן לגרמניה , שהרי לא תמך במלך הגרמני , אלא בקיסר הגרמני , לא התעניין בקיסרים שמצפון לאלפים , ואלה שלא באו להכתרה לא היו לדידו אלא בארבארים שוכחי חובה . קיצורו של דבר : קיסרות ככל שהיא קשורה ברומא . דאנטי תמך באיכות האומללת , התחיקתית , של האישיות הקיסרית —זו שאיבדה את שושלת ההוהנשטאופים , וכך — את גרמניה . פתוחה השאלה מי צריו להיות הקיסר וכלום הכרח הוא בקיסר גרמני ( שם , עמ' . ( 58—56 , ( 1314—1305 ) שישב משנת 1309 באוויניון ( ואפשר היה בכך כדי להתיר מעט את רסן מחשבותיו ולשונו של דאנטי השואף לאפיפיור איטלקי על כיסא פטרוס , ( הרי — ' מצד אחר —אותו קלמנס הוא שהכריע לטו...
אל הספר