על היחס שבין שוכני איים ובין שוכני היבשה הסמוכה

העובדה הבולטת והחשובה ביותר בשבילנו היא קירבתם של מינים שוכני איים לאלה של היבשה הסמוכה' אפילו אינם שווים ממש לכל דבר . אפשר להביא הרבה דוגמאות . חבל איי גאלאפאגוס שמתחת לקו המשווה נמצא במרחק 50 עד 600 מיל מחופי אמריקה הדרומית . כל יציר שביבשה ושבמים טבוע כאן בחותם ודאי של הקונטיננט האמריקאי . יש שם עשרים ושש ציפורי יבשר ! . עשרים ואחת ואולי עשרים ושלוש שבהן מתוארות כמינים ברורים , ולפי הדעה המקובלת יש לומר שכאן מקום בריאתם ! ובכל זאת קירבתם של רוב ציפורים אלה למינים אמריקאיים מתגלה בכל תכונה' בהרגליהם , בתנועותיהם ובצלילי קולם . וכד הדבר גם בבעלי חיים אחרים ובהרבה צמחים' כמו שהוכיח הד '' ר הוקר במחקרו המצוין על הצומח של חבל ים זה . חוקר טבע המסתכל בשוכני איים וולקאניים אלה שבאוקיינוס השקט במרחק כמה מאות מיל מהקונטיננט מרגיש כאילו עומד הוא על יבשה אמריקאית . מדוע זה ככה ל המינים שלפי הסברה נבראו בחבל איי גאלאםאגוס ולא בשום מקום אחר' כיצד נטבע בהם ממש חותם קירבתם לאלה שנבראו באמריקה ? אין שום דבר בתנאי החיים המסביר את הדבר הזה . לא טיבם הגיאולוגי של האיים , לא גובהם או אקלימם , לא שיעו...  אל הספר
מוסד ביאליק