התוצאות המשוערות של פעולת הבירור הטבעי, על־ידי סטיית טיב והכחדה, על צאצאי אב־קדמון אחד

לאחר הדיון הקודם , שנעשה בצמצום גדול מאוד , נוכל לשער , שהצאצאים הממוירים של איזה מין שהוא יצליחו יותר , כל שישתנו יותר במבנהם ויוכלו להסיג את גבולם של בעלי חיים אחרים . ועכשיו נראה , כיצד עקרון התועלת , היוצאת מסטיות טיב ועקרונות הבירור הטבעי וההכחדה נוטים לפעול בצירופם זה עם זה . הדיאגרמה המצורפת כאן תסייע לנו להבין עניין מביר זה . יהא המרחק A-j «? ועד L מייצג את המינים של סוג גדול אחד בתוך ארצו שלו ו ונניח שמינים אלה דומים זה לזה , אבל לא במידה אחת , וזה דרך כלל כמצוי בטבע , וסימנו בדיאגרמה האותיות המרוחקות זו מזו בשיעורים לא שווים . אמרתי 'סוג גדול' מפני שבממוצע משתנים יותר מינים בני סוגים גדולים מאשר בני סוגים קטנים , כמו שכבר אמרנו בפרק השני ; והמינים המשתנים בני הסוגים הגדולים מכילים מספר זנים יותר גדול . וכן ראינו , שהמינים השכיחים ביותר והנפוצים ביותר משתנים יותר מהנדירים והמצומצמים במקום . A מייצג מין שהוא שכיח , נפוץ ביותר , משתנה' ששייך לסוג גדול בתוך ארצו . ויהיו הקווים המנוקדים ולא שווים המסתעפים ומתרחקים , היוצאים מ ^ מייצגים את צאצאיו המשתנים . נניח שהשינויים יהיו קלים...  אל הספר