סוף דבר , אי אפשר להבדיל בין זנים למינים אלא —ראשית , על ידי מציאת צורות ביניים ! ושנית , על ידי שום מידה לא מסוימת של הבדלים שבין צורה לחברתה . שהרי שתי צורות השונות מעט מאוד זו מזו נחשבות דרך כלל לשני זנים , גם אם אין מקום להזקיקן זו לזו זיקה אמיצה : אבל אי אפשר להגדיר את שיעור ההבדל הדרוש לפסוק חילוק של מין לשתי צורות נבדלות . בסוגים בעלי מינים , שמספרם גדול מן הממוצע בכל ארץ אחרת , יש למינים השייכים לסוגים אלה מספר זנים , שהוא גדול מן הממוצע . בסוגים גדולים יש נטייה לקרבה לא שווה בין המינים , המצטרפים לקבוצות קטנות וצפופות מסביב למינים אחרים . למינים הקרובים מאוד למינים אחרים יש , כפי הנראה , תפוצה מוגבלת . בכל הנידונים הללו יש במינים בני סוגים גדולים הקבלה ברורה לזנים . הקבלות אלה מובנות לנו יפה , אם אתה אומר , שמינים של היום היו קודם זנים , ואלו היו מקור מחצבתם של אלו ! וכנגד זה אין ביאור להקבלות אלו אם אתה אומר , שאין מינים אלא יצירות ראשונות . וכן ראינו , שהמוצלחים שבמינים , אלו השליטים , השייכים לסוגים הגדולים שבמח לקתם , הם הם המפיקים את המספר הממוצע הגדול ביותר של זנים ! וז...
אל הספר