השניות הפילוסופית שבין אדם לטבע משתקפת בחלוקת המקצועות לטבעיים ולהו מאניסטיים ובמגמה להשתית את המקצועות ההומאניסטיים על הכתבים הספרותיים של העבר . שניות זו ( שלא כדואליסמים אחרים , שצוינו למעלה , ( אינה אופיינית למחשבה היוונית . היא צמחה קצתה מן העובדה , שהתרבות הרומית ותרבותה של אירופה הבארבארית לא היו מקוריות , אלא שאולות במישרין או בעקיפין מיוון ! וק צתה מכך , שהתנאים המדיניים והכנסייתיים הטעימו את התלות בסמכותה של תורת העבר , כפי שנמסרה לנו בתעודות ספרותיות . צמיחת המדע החדש התנבאה לכתחילה לחידוש הקשר ההדוק שבין האדם לטבע , שכן ראתה בידיעת הטבע אמצעי להבטחת הקדמה והאושר של האדם . אך השמושים הבלתי אמצעיים של המדע היו יותר לטובתו של מעמד מאשר לטובת בני האדם בכללם ! והניסוחים הפילוסופיים של התורה המדעית נטו לראותה כתורה חומרית גרידה ולהבדילה משום כך מן האדם , הרוחני והבלתי גשמי , או להוריד את השכל לדרגת אשלייה סובייקטיבית . בהתאם לכך נתקיימה בחינוך נטייה לראות את המד עים כחטיבה נפרדת של מקצועות לימוד שמכילים אינפורמאציה על העולם הפיסי , ולשמור את כתר ההומאניזם למקצועות הספרותיים ה...
אל הספר