כבר רמזנו , שהאמפיריות התחושנית אינה מייצגת לא את רעיון הניסיון , המוצא צי דוקו בפסיכולוגיה המודרנית , ולא את רעיון הדעת , המתחייב מדרך המדע המודרני . אשר לרעיון הניסיון , מתעלמת האמפיריות מחשיבותה הראשונית של תגובה פעילה , המביאה עצמים לידי שימוש ולומדת להכירם על פי גילוי התוצאות הנובעות מן השימוש . דומה , הסתכלות בלתי משוחדת במשך חמש דקות בתינוק הרוכש דעת דייה לעקור את הסברה , שהוא עסוק בקליטה סבילה של רושמי איכויות מוכנות ומבודדות של קול , צבע , קשיות , וכדומה . שהרי נראה בעליל , שהתינוק מגיב על גירויים בפ עולות של מישוש , נגיעה וכוי , בשביל להיווכח מה הן התוצאות הנובעות מתגובה מוטורית לגריית חושית ! כן נראה בעליל , שהדבר הנלמד הוא לא איכויות מבודדות , אלא התנהגות הצפויה מאיזה עצם והשינויים הצפויים בעצמים ובבני אדם בעקבות הפעולה . לשון אחר , התינוק לומד הקשרים . אפילו איכויות כגון צבע אדום , או קול בעל צליל גבוה , אין להבחינן ולזהותן אלא על יסוד הפעולות שהן מעוררות והתו צאות שפעולות אלו מביאות . אנו לומדים אילו עצמים הם קשים ואילו רכים מתוך שאנו מגלים , על ידי ניסוי פעיל , מה שכל...
אל הספר