החומר החינוכי מורכב בעיקרו מן המשמעויות המעניקות תוכן לחיים החברתיים הקיימים . רציפותם של חיים חברתיים מורה , שרבות ממשמעויות אלו הונחלו לפעי לות שבה 1 וה על ידי הניסיון הקיבוצי שבעבר . עם שהחיים החברתיים נעשים מורכבים יותר , גורמים אלה גדלים במניין ובחשיבות . יש צורך בבחירה , בניסוח ובארגון מיוחדים , כדי שאפשר יהיה להנחילם כהלכה לדור הבא . אבל תהליך זה עצמו נוטה להעמיד חומר לימוד כדבר שערכו בו בעצמו , מחוץ לתפקידו בקידום הגשמתן של המשמעויות הכלולות בניסיוךהה 1 וה של הבלתי מבוגרים . בייחוד עלול המחנך להת פתות ולתפוס את תפקידו מבחינת הכושר של תלמידו לסגל ולשנן לו את חומר הלימוד במשפטים קצובים , בלי ליתן דעתו על התמזגותן של החומר עם פעולותיו בתורת אדם חברתי מתפתח . העיקרון החיובי מתקיים כשהקטבים מתחילים בעיסוקים פעלתניים בעלי שורש ושימוש חברתיים , והם מתקדמים לקראת בינה מדעית בחומ רים ובחוקים הכלולים בהם , מתוך שהם ממזגים בניסיונם הישיר יותר את המושכלות ואת העובדות שנמסרו להם על ידי אחרים , בעלי ניסיון מרובה יותר .
אל הספר