מיתודה היא תיאור הדרך , שבה החומר של ניסיון מתפתח על הצד המועיל והפו רה ביותר . לפיכך נובעת היא מהסתכלות במהלך הניסיונות , שאין בו הבחנה מודעת בין האופן והיחס האישיים ובין החומר שעוסקים בו . ההנחה שהמיתודה היא משהו נפרד קשורה במושג הפרדת השכל וה'אני' מעולם העצמים . היא עושה את ההוראה והלמידה פורמאליות , מוכניות וכפויות . אף על פי שמיתודות הן בעלות תכו נות אינדיבידואליות , אפשר עם זאת להבחין בכמה תווי היכר כלליים של המהלך התקין של הניסיון לקראת הגשמתו , משום אוצר החכמה שנצטבר מניסיונות קודמים ומשום הדמיונות הכלליים המצויים בחומרים שמתעסקים בהם מזמן לזמן . מבחינת גישתו של היחיד , התכונות הכלליות של מיתודה טובה הן : כנות הגישה , עניין שכלי גמיש או רצון ללמוד בלב פתוח , יושר מטרה , וקבלת אחריות מצד האדם לתוצאות פעולתו , לרבות מחשבתו .
אל הספר