כללו של דבר , המיתודה של ההוראה היא המיתודה של מלאכת מחשבת , של פעולה המכוונת בתבונה על ידי מטרות . הפראכסיס של אמנות יפה רחוק מלהיות עניין של השראת פתע . עיקר גדול הוא ללמוד את פעולותיהם והישגיהם של אלה שהצליחו בעבר . תמיד יש מסורת , או יש אסכולות של אמנות , שכוחן יפה לטבוע רושם כמתחילים ולעתים קרובות גם לשבות את לבם . המיתודות של אמנים בכל ענף וענף תלויות בידיעה יסודית של חומרים ומכשירים ! הצייר צריך לדעת פרק בהתקנת בדים , סממנים , מכחולים , וחייב להכיר את הטכניקה של טיפול בכל כלי אומנותו . כדי להשיג ידיעה זו יש צורך בתשומת לב מרוכזת ומתמדת לחומרים אובייקטיביים . האמן מתחקה על התקדמות ניסיונותיו כדי לראות מה מהם יצלח ומה לא יצלח . ההנחה שאין אפשרויות של ברירה בין ציות לכללים קבועים ובין הישענות על כשרונות טבועים , על השראת הרגע ועל 'עבודה קשה' בלתי מכוונת —מוכחשת על ידי הנוהג של כל אמנות . עניינים כגון ידיעת העבר , הטכניקה המקובלת , החומרים , הדרכים שבהן מובטחים ההישגים האישיים המעולים ביותר —כל אלה מספקים את החומר למה שאפשר לקרוא בשם 'מיתודה . 'כללית קיימת אסופה מצטברת של מיתודות י...
אל הספר