הצבענו על חוסר השחר שבניסיון לקבוע את המטרה ( בה"א הידיעה ) של החינוך — איזו מטרה סופית מסוימת , שכל שאר מטרות משועבדות לה . צייננו , שמאחר שמט רות כלליות אינן אלא נקודות מבט לעתיד' אשר ניתן לסקור מהן את התנאים הקיי מים ולאמוד את אפשרויותיה — ! : אפשר שיהיו מטרות רבות , ואין הן נוגדות כלל זו לזו . למעשה , מספר רב של מטרות נוסחו בזמנים שונים , וכולן בעלות ערך רב למקו מן ולשעתן . שכן ניסוח מטרה הוא עניין של הטעמה בזמן מסוים , ואין אנו . מטעימים דברים שאינם טעונים הטעמה — כלומר : דברים שמכוח עצמם הם מתקיימים כיאות . אנו נוטים לעצב את הניסוח שלנו על יסוד הליקויים והצרכים של המצב הקיים ! מקבלים אנו כדבר מובן מאליו , בלא ניסוח מפורש —שאין בו שום צורך , —כל מד . שהוא נכון וישר , או נכון וישר בקירוב . אנו מנסחים את מטרותינו המפורשות מבחינת שינוי שמבקשים לחוללן . אין בזה אפוא משום פאראדיפס הטעון הסבר , שתקופה מסוימת או דור מסוים נוטים להטעים בציפיותיהם המודעות דווקה אותם דברים שאין הם משופעים בהם במציאות . תקופה שאוטוריטה שוררת בה דין הוא שתתעורר בה התשוקה לחופש יחיד מרובד ; . ואילו תקופה של...
אל הספר