אין בהן , במטרות החינוכיות , שום דבר של ייחוד . כמוהן כמטרות של כל עיסוק מכוון . המחנך , בדומה לאיכר , מוטל עליו לעשות דברים מסוימים . יש לו אמצעים מסוימים לעשות בהם את מעשהו — ויש מכשולים מסוימים שהוא צריך להיאבק עמהם . התנאים שהאיכר נדרש להם , אם כמכשולים ואם כאמצעים , יש להם מבנה ודרך הפעלה משלהם , שאינם תלויים בשום מטרה משלו . זרעים נובטים , גשם יורד , השמש זורחת , חרקים זוללים , שידפון פוקד את היבול , העונות מתחלפות . מטרתו שלו היא רק להפיק תועלת מתנאים מגוונים אלה ו להביא לידי כך , שהפעולות שלו והאנרגיות הגלומות בתנאים יפעלו יחד , ולא אלה נגד אלה . תהיה זו איוולת אם האיכר יציב לעצמו מטרה חקלאית בלי כל זיקה לאותם תנאים של קרקע , אקלים , תכונות מיוח דות לגידול צמחים , וכיוצא באלו . מטרתו אינה אלא צפיית התוצאות של צירוף כוחותיו שלו לכוחות העצמים שמסביב לו , צפייה המשמשת לכיוון תנועותיו מיום ליום . צפיית תוצאות אפשריות מביאה לידי הסתכלות מדויקת יותר ומקיפה יותר בטבעם ובמעשיהם של העצמים שהוא עסוק בהם , ולידי עריכת תכנית — היינו ; קביעת סדר מסוים בפעולות העומדות להיעשות . והוא הדין ב...
אל הספר