קבענו , שהתהליך החינוכי הוא תהליד רצוף של גידול' שמטרתו בכל שלב היא תוס פת יכולת של גידול . מושג זה עומד בניגוד חריף לרעיונות אחרים , שהשפיעו על הנוהג בחינוך . מתור הבלטת הניגוד תתחוור יותר משמעותו של מושג זה . הניגוד הראשון הוא ניגוד לרעיון , שהחינוך הוא תהליך של הכנה או התכוננות . הדבר שיש להתכונן לקראתו הוא , כמובן , החובות והזכויות של חיי בגרות . אין ילדים נחשבים כחברים בעלי מעמד מלא ותקין בחברה . מתייחסים אליהם כאל מועמדים ! מקומם ברשימת הת ^ ר . יש מרחיבים מושג זה במקצת ורואים גם את חיי המבוגרים לא כבעלי משמעות כשלעצמם , אלא כניסיון המכשיר ל'חיי העולם הבא / אין רעיון זה אלא צורה אחרת של המושג על אופיו השלילי והריקני של גידול , שכבר עבר תחת שבט ביקורתנו ) משום כך לא נחזור על דברי הביקורת , אלא נעבור אל התוצאות הרעות הנובעות מהעמדת החינוך על יסוד זה . ראשית , כרוך בכך הפסד של כוח תנועה . כוח מניע נשאר בלא שימוש . מן המפורסמות הוא , שילדים חיים בהו י וה ו עובדה זו , לא לבד שאין להתעלם ממנה , אלא אף יש לראות בה יתרון . העתיד , בתורת עתיד בלבד , אינו גוף ואינו דוחק . להתכונן למשהו בל...
אל הספר