עד כאן לא אמרנו כמעט דבר על החינוך בפרק זה . עסוקים היינו בבירור התנאים של גידול והמסקנות הנובעות ממנו . אבל אם המסקנות שהסקנו נכונות , הרי הן גוררות אחריהן תוצאות חינוכיות ברורות . כשאומרים שחינוך הוא התפתחות , הרי הכול תלוי בכך כיצד מבינים התפתחות זו . מסקנתנו הסופית היא , שהחיים הם התפתחות ושהת פתחות , גידול , הם החיים . וכשמתרגמים מסקנה זו למונחים חינוכיים שווי עלך , פירושה : ( א ) התהליך החינוכי אין לו מטרה המצויה מחוצה לד » הוא הוא מטרת עצמו 1 ( ב ) התהליך החינוכי הוא תהליך ממושך של ארגון מחדש , של קימום , של שינוי צורה . ( א ) התפתחות , אם גורסים אותה על דרך ההשוואה , היינו ביחס לתכונותיהם המיוחדות של חיי הילד והמבוגר , משמעה כיוונו של כוח בצינורות מיוחדים : יצירת הרגלים , הכוללים מיומנות בביצוע , קביעות בהתעניינות ונושאים מיוחדים להס תכלות ולמחשבה . אבל ההשקפה היחסית אינה השקפה מוחלטת . מצויים בו בילד כוחות מסוימים % להתעלם מעובדה זו משמע לכווץ או לסרס את האברים שגידולו תלוי בהם . המבוגר משתמש בכוחותיו כדי לשנות את סביבתו , ועל ידי כך הוא יוצר גירויים חדשים , המכוונים את כוחו...
אל הספר