אנו עוברים עתה אל אחת הצורות המיוחדות , שלובשת הפעולה הכללית של החינוך , והיא הצורה של כיוון , פיקוח או הדרכה . מבין שלוש המלים האלו : , 'כיוון' 'פיקוח' , 'הדרכה'ו מביעה האחרונה על הצד היותר טוב את הרעיון של סיוע מתוך שיתוף פעולה לכשרונותיהם הטבעיים של האנשים המודרכים ; 'פיקוח' מביע יותר את מושג האנרגיה שהופעלה מבחוץ והיא נתקלת בהתנגדות מה מצד מי שמפקחים עליו * ' כיוון' הוא מונח נייטראלי יותר ומרמז על העובדה , שנטיותיהמ הפעילות של אלה שמכוונים אותה מונחות בדרך רצופה מסוימת , תחת אשר יפוצו ללא מטרה . 'כיוון' מבטא את התפקיד היסודי , שיש לו נטייה ליהפך , בקצהו האחד , לסיוע של הדרכה , ובקצהו השני — להסדר או לצו . אך בכל אופן חייבים אנו להיזהר ולהימנע ממשמ עות אחת , שמייחסים לפעמים למונח . 'פיקוח' יש שמניחים , במפורש או בלא יודעים , כי נטיותיו של הפרט הן מטבען אינדיבידואליסטית כולן או אנוכיות , ולכן אנטי חברתיות , 'פיקוח' מציין אפוא את התהליך שעל ידיו מניעים את הפרט לשעבד את הדחפים הטבעיים שלו למטרות ציבוריות או כלליות . מכיוון שלפי המושג הזה טבעו העצמי של הפרט זר לגמרי לאותו תהליך ומתנ...
אל הספר