פרק טו מהדדיות לחד־צדדיות המעבר לחוזים תלת־שנתיים מאז שנות ה־40

כזכור , לצד המגמה הכללית של הקק"ל להחתים כבר במהלך שנות ה 30 את ההתיישבות העובדת על חוזי חכירה ל 49 שנים , חתמה הקק"ל לעתים גם על חוזי חכירה זמניים ל 3 שנים פחות יום . החתימה על חוזים כאלו נבעה משתי סיבות : האחת , הגופים המתיישבים לא נמצאו עדיין על הקרקע בהרכבם המלא ; והשנייה , רצונה של הקק"ל להמתין לסידור ולרישום של חוזי החכירה הקבועים במסגרת הגדרת הבעלויות על גושים וחלקות שביצעה הוועדה הממשלתית לסידור הקרקעות ( הסדר הקרקעות . ( בדרך זו נחסכו מהמתיישבים הוצאות עצומות בהשוואה לעלויות ביצועה של אותה פרוצדורה על ידי הטאבו . יתרונו של החוזה הזמני לשלוש שנים פחות יום היה בכך שתקופת הזמן שבו 3 - שנים פחות יום - הייתה תקופת הזמן המרבית שבה לא היו חייבים לרשום את החכירה בטאבו . באופן זה נחסכו התהליך המורכב של הרישום והעלויות הכרוכות בכך . עם זאת , באמצעות החוזה השיגה הקק"ל ביטחונות על נכסיה בכלל ועל אפשרויות גביית דמי החכירה בפרט . במקרים שבהם לא כל חברי הארגון המושבי נאחזו בקרקע , ניתן היה לחתום על חוזה זמני עם הארגון המושבי או האגודה השיתופית . לימים התחלפו מקצת החוזים הזמניים ראו לעיל ע...  אל הספר
מוסד ביאליק

פרופ' יוסי כץ