חוזי החכירה העירוניים שעל הכנתם טרחה הקק"ל בראשית שנות ה 20 היו כאמור המודל הבסיסי לטיוטות הראשונות של חוזי החכירה של הקק"ל עם ההתיישבות העובדת ( דהיינו לחוזה חכירה עם מתיישב בודד במושב ועל בסיסו חוזה חכירה עם קבוצה . ( תהליך גיבושן של גרסאות חוזי החכירה הקבועים עם ההתיישבות העובדת נמשך כל שנות ה 20 וה 30 של המאה ה . 20 כידוע , בתחילת שנות ה 20 הושלמו רכישות הקרקע החשובות הראשונות של הקק"ל והחל תהליך ההתיישבות עליהן עם הקמתם ב 1921 של המושב נהלל והקיבוץ עין חרוד . במרוצת שנות ה 20 ולאחריהן התרחבו רכישות הקק"ל בארץ ישראל וכן היקף הקמתם של מושבים וקיבוצים רבים על קרקעות אלה . התגבשות חוזי החכירה עם ההתיישבות העובדת הייתה תהליך ארוך מאוד . תהליך זה היה קשור , בין היתר , במשא ומתן שניהלה הקק"ל עם הגורמים הייצוגיים של ההתיישבות העובדת . גורמים ייצוגיים אלה היו המרכז החקלאי של ההסתדרות הכללית ובעלי עניין אחרים , כמו ההנהלה הציונית שהייתה האחראית על העשייה ההתיישבותית על קרקעות הקק"ל . במקביל עסקה קרן היסוד בהכנת חוזי ההלוואות שהיה עליה לחתום עם המתיישבים במושבים ובקיבוצים , חוזים שבהם...
אל הספר