בשנות עבודתה הראשונות בארץ ישראל ועד מלחמת העולם הראשונה חתמה הקק"ל על מספר חוזים עם גורמים יהודיים שלהם החכירה או השכירה מקרקעין . מדובר היה בדגניה , בשכונות התימנים שליד מקצת המושבות הגדולות ובבאר טוביה . באותן שנים רכשה הקק"ל קרקעות במקומות האלה . היה זה בתקופה שקדמה לדיונים המקיפים בקק"ל על המדיניות ועל תוכני ורכיבי חוזי החכירה הסטנדרטיים . בחוזים שנחתמו בתקופה שעד מלחמת העולם הראשונה יש יסודות המזכירים את הרעיונות של ראשי הקק"ל והקרובים אליה שפורטו בפרק הקודם . חוזי החכירה בתקופה זו חוברו בדרך בלל על ידי נציגות הקק"ל בארץ : תחילה היה זה בנק אפ"ק , שבראשו עמד זלמן דוד לבונטין , ומשנת 1909 היה זה המשרד הארץ ישראלי בראשותו של ארתור רופין . בנוגע למקצת החוזים , ברור לנו כי הם גם אושרו על ידי הלשכה הראשית בחו"ל . מפאת היעדר מקורות , קשה מאוד לדעת אם לחתימת החוזה קדם משא ומתן בין הצדדים שהשפיע על נוסח סעיפים בו בהשוואה לנוסח שנציגות הקק"ל הציגה בפני החוכרים . החוזים שלפני המלחמה התאפיינו בכך שהיו שונים זה מזה . עם זאת , ניתן ללמוד על כמה מגמות משותפות : בולטת הכוונה להדגיש את בעלותה המל...
אל הספר