בנעוריי עסקתי בשעות הפנאי - לא רק בנוסח המקרא ובטעמי המקרא - אלא גם בפרשנות המקרא . בשנת תש"ט נתמניתי לר"מ בישיבת הדרום שברחובות , ואז חזרתי גם לאותה אהבת נעורים . ובצד השיעור בגמרא שהייתי נותן כל יום לפני אחת הכיתות נתתי פעם בשבוע גם שיעור בתורה שבכתב לפני כל הישיבה . ברבות השנים קיבל שיעור זה מעמד מכובד , וראש הישיבה , הרב צבי יהודה מלצר , מצא בו עניין וכיבד אותי בנוכחותו . במסגרת ההכנות לשיעור הזה הייתי מעיין תמיד בדברי רבותינו הראשונים , כדוגמת רש"י ורמב"ן ; כנגד זה לא מצאתי עניין בדברי האחרונים ( כדוגמת המלבי"ם , הנצי"ב ורש"ר הירש , ( שהרי כולם רחוקים מפשוטו של המקרא , שרק הוא היה משאת נפשי . ואין צריך לומר , שלא עיינתי בפירושים מדעיים : שהרי ידעתי , שאלה מיוסדים על ביקורת המקרא י ולפיכך מי שמאמין בתורה מן השמים לא יוכל להיעזר בהם . נוסף על כך כבר שוכנעתי על ידי ספריהם של רד"צ הופמן ומ"ד קאסוטו , שביקורת המקרא אין בה ממש אפילו מבחינה מדעית גרידא . אולם פעם אחת דיברתי עם הרב יהודה עמיטל על הפסוק : "וירדף עד דן" ( בראשית י"ד , יד , ( ואמרתי לו שכאן לא תועיל שום אפולוגטיקה . שהרי דן ...
אל הספר