כלל גדול לימדונו חז"ל , שאין הסתירות שבמקרא ובתורה שבעל פה פוגמות באמונה בקדושתם של התורה ודברי הנביאים והחכמים . אמרו חו"ל : "אלו ואלו דברי אלוהים חיים" ( עירובין יג ע"ב , ( " 'נתנו מרעה אחד' - כולם אל אחד נתנן , פרנס אחד אמרן , מפי אדון כל המעשים ברוך הוא , דכתיב : 'וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר' " ( חגיגה ג ע"ב ;( "זכור ושמור בדיבור אחד נאמרו" ( ראש השנה כז ע"א . ( אין בכל הדברים האלה כל הנחיה כיצד עלינו ליישב את הסתירות שניתנו מרועה אחד . יש בדברי חז"ל מאמרים המביעים רעיונות דומים מאוד לרעיונות הרווחים בחקר המקרא בימינו . כגון ייחוס מעשים מסוימים לאיש מסוים אף על פי שלא עשה אותם באמת לא" ) עשו ותלה בהן" - שבת נו ע"ב ;( או שבדורות אחרונים נשתנתה הדעה שהייתה מקובלת בדורות הראשונים ארבע" ) גזירות גזר משה רבינו על ישראל , באו ארבעה נביאים וביטלום" - מכות כד ע"א . ( ועוד מצאנו בין החכמים מי שאמר : "פרשה זו - אליהו עתיד לדורשה" ( מנחות מה ע"א . ( כלומר : אין לנו חובה ליישב את הסתירות , ועלינו לקבל את התורה כמו שהיא , על כל סתירותיה , להאמין בה , ולחכות לקץ הימין . ואולם על פי רוב יי...
אל הספר