שלום רוזנברג חקר המקרא במחשבה היהודית הדתית החדשה

מרכז הכובד של המתחים שבין דת ומדע עבר בדורנו במידה רבה ממדעי הטבע למדעי האדם ולמדעי החברה . מדעי הטבע נראים פרובלמטיים בשלבים הראשונים של חינוך האדם , אך עד מהרה מפנים הם את מקומם לבעיות ההיסטוריציזם והרלטיביזם , המאפיינים את העידן המודרני . מוקדו של המפגש המשברי בין דת למדע נע מגאולוגיה וקוסמוגוניה אל עבר הפסיכולוגיה וההיסטוריה . בדברינו הבאים נעסוק בקטע אחד של יחסי דת ומדע : תגובתה של המחשבה הדתית היהודית המודרנית לחקר המקרא החדש . ננסה להעמיד מבנה שיטתי של העמדות השונות . ביחסי דת ומדע בכלל מאורגנות הגישות השונות לקונפליקטים - הראליים והמדומים - במערכת טיפולוגית ידועה למדי , שניתן ליישמה במידה מסוימת גם על מדעי הרוח , בעיקר היסטוריה , ועל חקר המקרא בכללו . עם זאת , מאפייניו העיקריים של הנושא שלפנינו מבדילים את בעיותיו מהבעיות הנדונות בהקשרם של מדעי הטבע . דברינו כאן נכתבים מהפרספקטיבה של חקר המחשבה היהודית , ולא מזו של חקר המקרא . הסתייגות זו פירושה , שעלי לראות את כל התיאוריות של חקר המקרא הנדונות בהמשך , כשוות מבחינת ערך האמת שלהן . כל ראייה אחרת תחייב אותנו לעסוק במדע עצמו , בעוד...  אל הספר