במסכת יומא ( נג ע"ב ואילך ) דנה הגמרא בשאלת מקומו של הארון אחרי גלות יהויכין , והיא מביאה שם את דעת ר' שמעון בן יוחאי , ש"ארון - במקומו נגנז , שנאמר 'ויארכו הבדים' וגו' 'ויהיו שם עד היום הזה' ( מל"א , 'ח ח , " ( וכל מקום שנאמר 'שם עד היום הזה' - פירושו : לעולם . אך הגמרא סותרת שם את ההוכחה הזאת מן האמור בספר דברי הימים : " ומהם מן בני שמעון הלכו להר שעיר ... וישבו שם עד היום הזה" ( דה"א , 'ד מב-מג ;( ואי-אפשר לומר שהם ישבו שם לעולם , שהרי "כבר עלה סנחריב מלך אשור , ובלבל כל . "הארצות ונמצינו למדים מכל זה : הביטוי "עד היום הזה" ניתן להתפרש בשתי דרכים : עד יומו של הקורא ; או עד יומו של הכותב . הפירוש הראשון איננו ניתן להיאמר בפסוק שלנו ; שהרי ספר דברי הימים נקרא ונלמד לעולם , ואילו בני שמעון לא ישבו במקומם לעולם . משום כך על כורחנו אנחנו מקבלים את הפירוש השני : ובני שמעון ישבו במקומם עד יום כתיבת ספר דברי הימים . והקשה על כך בעל שאגת אריה במילואים לגבורת ארי ליומא שם : גם הפירוש השני איננו עולה יפה בפסוק שלנו , שהרי מקובלים אנחנו שעזרא כתב את ספר דברי הימים ( בבא בתרא טו ע"א ) ו ואילו בנ...
אל הספר