. 1 שלא עשני גוי אני חושב שבימינו האל"ף-בי"ת של זהות יהודית זה הזדהות עם שני המאורעות הללו : הזדהות עם השואה , כלומר הזדהות עם הגורל היהודי , והזדהות עם מדינת ישראל , כהמשך של הגורל היהודי , אף על פי שאין איזון בין שני המאורעות הללו ... אני אומר הזדהות עם השואה , הזדהות שבמודעות ושבהכרה . הזדהות מרצון . הזדהות עם משפחת הנרצחים ולא עם הרוצחים . אני חושב שמעולם לא בירכתי ברגש את הברכה המסורתית 'שלא עשני , 'גוי כלומר שעשני יהודי , כמו בימים שראיתי את עצמי במשפחת הנרצחים , ומצד שני את העולם כולו במשפחת הרוצחים , בין אם רוצחים אקטיביים , בין אם עומדים על דם ילדים . אני חושב שזאת יש לדרוש מכל יהודי , עם גאווה יהודית ; ומצד שני , לראות בתקומת ישראל את הגורל היהודי המיוחד , את ההמשך של 'עם לבדד ישכ י ן' ( במדבר כ"ג , ט , ( ואני חושב שזו אמנם הכרעה מוסרית אבל דווקא בגלל המוסריות שבה , היא לא נראית לי קשה . מעולם לא אמרתי בדבקות 'שלא עשני גוי' כמו בימים ההם . דווקא באותם ימים , במיוחד באותם ימים , על אף הכל , גאה הייתי להיות שייך לנרצחים ולא לרוצחים . הברכה 'שלא עשני גוי' נטענת על ידי הרב עמיטל ...
אל הספר