פרק עשרים וארבעה יעקב ועשו

א . דמויות בראשית - סמל לאומות דיות נשתפכו וקולמוסים נשתברו כדי להבין את מה שעשה יעקב לעשר : תחילה ניצל את מצוקת רעבונו כדי לקנות ממנו את הבכורה באפס דמים . ואחר כך הערים על אביו הזקן והעיוור כדי לקבל את הברכות המיועדות לאחיו . ואלה הם דברים שאפילו קל שבקלים לא יעשה אותם ; קל וחומר שאין הם ראויים ליעקב , המובחר שבאבות , שכל בית ישראל קרוי על שמו . משום כך , כנראה , מקובל על חכמי ישראל - רובם ככולם - שעשו היה רשע , שמעשיו שללו ממנו את הזכות לבכורה ולברכה ; והדין היה אפוא עם יעקב , שעשה מלחמה בתחבולות והוציא מעשו את מה שאיננו ראוי לו : תחילה את הבכורה ואחר כך את הברכות . וכך אמרו חכמים , ש"חמש עברות עבר אותו רשע באותו : "היום רצח , נאף , כפר בעיקר ובתחיית המתים ובזה את הבכורה . והכינוי 'עשו הרשע' שגור על פיהם של כל חכמי ישראל כמושג מובן מאליו , שאיננו טעון הוכחה . אולם כל התפיסה הזאת איננה ניתנת להיאמר כלל על פי פשוטו של המקרא . אין במקרא אפילו רמז כל שהוא שעשו היה מושחת במעשיו או מקולקל בדעותיו . אין הוא קרוי רשע בשום מקום , וגם אץ מסופר עליו בשום מקום שעשה מעשה רשע . וכן הדבר גם באותן ...  אל הספר
תבונות