ה"ה דרזנר רכשו דירה מקבלנים . בהסכם רכישת הדירה נאמר שהקבלנים אחראים שמי שיקנה את מרתף הבית יתחייב שלא להשתמש במרתף במנועים ושלא להקים בו רעש . מר באורפרוינד רכש את המרתף ובשטר החכירה שלו התחייב לא להשתמש במנועים למעלה מרבע כוח סוס , לא להקים רעש ולא להפיץ ריחות רעים . עוד בעת שרכש את המרתף הזהיר דרזנר , המשיב , את באורפרוינד , המערער בדבר קיום הסעיף האמור בהסכמי הרכישה שלהם . על אף זאת הכניס המערער למרתף שלושה מנועים , שכל אחד מהם אמנם לא עלה על רבע כוח סוס , והפעיל אותם כל יום לתעשיית נברשות . המנועים הפעילו אבן משחזת וזו גרמה לרעש מטריד . בהתאם לבקשת המשיבים ניתן צו מניעה נגד , 'המערער העילה לצו המניעה לא היתה מטרד אלא גרם הפרת חוזה ואולם בדונו בשאלה אם די בפיצוי כספי תחת צו מניעה ציין השופט אגרנט ( בתארו אז : ( " הפעלת המנועים במרתף גורמת הטרדה למשיבים אשר רכשו את הדירות כדי לגור בהן בשקט וללא הפרעה ע " י רעש מן החוץ וחיוב בתשלום פיצויים אינו נחשב סעד מתאים במקרה של מטרד . "היחיד מהנגריה . הם ביקשו וקיבלו צו מניעה בגין הרעש שהפריע את מנוחתם . 2 בערעור בבית המשפט העליון נדחתה הטענה ...
אל הספר