פסק דין שראוי להזכירו בהקשר שאנו עוסקים בו הוא פסק דינו של השופט לם בענין ינסון את ניקולסון" שכן הוא מביא דוגמאות רבות מן המשפט האנגלי המדגימות יפה את העיקרים שעליהם דברנו לעיל . ענינו של הריון בינסון את ניקולסון היתה התווית של קופסת צבע . למבקשת היה בית חרושת לצבעים והיתה מסונפת לקונצרן אנגלי בעל אותו שם . מוצריה של המבקשת סומנו "צבעי טמבור" עם התוספת "תוצרת ינסון את . "ניקולסון קופסאות הצבעים של המבקשת היו עטופות בתויות עליהן הופיע ציור ילד מתופף בשתי מברשות מצטלבות על קופסת צבע . צבעי התווית היו כחול , אדום ולבן . המשיב היה בעל בית חרושת לצבעים ששיווק צבעים תחת השם ורולין אך חדשיים לפני הגשת הבקשה החל להפיץ את מוצריו תחת השם נלסון . כן הופיע על התווית ציור של שתי מברשות מצטלבות על רקע עוגן וצבעי התווית היו אדום , כחול ולבן . המבקשת ביקשה צו מניעה לשעה . אשר למוניטין של המבקשת ציין השופט שהחברה האם של המבקשת קיימת בשמה מאז ו 82 ו , כי היא משווקת בארץ מאז 944 ו ( כ 4 ו שנה עד לשמיעת הבקשה ) וכי היא מייצרת כ 50 ° / 0 מכלל ייצור הצבעים בארץ . על כן סבר השופט ששם הפירמה ינסון את ניקולס...
אל הספר