שאלת הדמיון והשוני עמדה גם בבסיס החלטתו של השופט שטרוזמן בענין קיבוץ דורות . מדובר היה בצנצנות זכוכית שהמבקשת השתמשה בהן למוצר שלה - שום כתוש - ובאריזות קרטון , שתים עשרה צנצנות באריזה . לטענת המבקשת ייצרו ושיווקו המשיבים מוצר בשם "שמאלץ " שנארז בצנצנות זהות לצנצנות השום ואף הן נארזו באריזות קרטון , שתים עשרה צנצנת באריזה . השיווק נעשה , הן אצל זאת והן אצל אלה , ברשתות השיווק והמרכולים ועל כן סברה המבקשת שהלקוחות עלולים לטעות ביניהן . השופט שטרוזמן סבר שבשל השוני במכסי הצנצנות - צבע שחור לצנצנות המשיבים וצבע אדום לצנצנת המבקשים , שוני בעיצוב שעל פני המכסה - אין סכנת הטעייה . 60 כך גם סבר השופט שטרוזמן בענין Lohman בסברו שמפסקי חשמל ששימשו יצרנים לסדינים חשמליים - אין בהם כדי להטעות את היצרנים המשתמשים בהם , לאחר שהמשיבה , שהיתה יצרנית שלהם בשביל המבקשת , הסירה מהם את ראשי התיבות של שם המבקשת לפני שיווקם ליצרנים . ואולם בענין עדית הוכח לכאורה הדמיון בין כיסוי הגה שיצרה המבקשת למוצר דומה של המשיבה ועל כן נענה השופט שטרוזמן ונתן צו מניעה . השוני בין המוצרים היה גם הגורם לדחיית הבקשה בענין...
אל הספר