בענין אחר , היה הדיון סביב אריזה של אבקת כביסה : מנהלה של המערערת עבד בעבר כסוכנה של המשיבה , ומכר את תוצרתה בשוק עד חודש דצמבר . 1965 בין היתר מכר אבקת כביסה המכונה , "אוטומט" שהיה מוצר של המשיבה . מוצר זה היה נמכר באריזות קרטון ובשקיות פלסטיק . בסוף שנת 1965 נתערערו היחסים בין המשיבה לבין סוכנה והקשרים שביניהם נותקו . הוא נתמנה למנהלה של המערערת , אשר גם היא משווקת אבקת כביסה . שם המוצר של המערערת היה . "אטום" אבקת הכביסה "אטום" שווקה בדליי פלסטיק בעלי מבנה ואביזרים מיוחדים . הוכח שהציבור הכיר את הדליים הללו , ביקש לקנותם , ועסקיה של המערערת התנהלו כסדרם . יום אחד החלה המשיבה לארוז את מוצרה המכונה "אוטומט " בדליי פלסטיק הזהים בצורתם לדליים שבהם משווק . "אטום"ה ההבדל החזותי היחיד בין שני המוצרים היה בתווית המצורפת לדלי והמודבקת על פניו . על תוויתה של המערערת התנוסס השם : , "אטום" ועל תוויתה של יריבתה : השם . "אוטומט" חשה המערערת לבית המשפט המחוזי וביקשה צו מניעה זמני שיאסור על המשיבה לארוז , להפיץ , לחלק , לשווק או למכור את ה"אוטומט" בדליי פלסטיק מסוג הדליים , שבהם מופץ ה " אטום , " ב...
אל הספר